יום רביעי, 23 בינואר 2008

עד היכן כוח המודעות מגיע! או: מה (לא) עושים בשביל למכור עיתונים

ברשומה הקודמת התייחסתי לביקורת הנוקבת שהשמיע י.ח. ברנר על איכות עיתוניו של אליעזר בן-יהודה, על "צעקנותם הזולה, הצהובה, המגוחכה, שאין דוגמתה בעיתוני הרחוב היותר גרועים". על איזה עיתוני רחוב גרועים דיבר ברנר? על העיתונים שיצאו מעבר לים ושאותם ניסו לחקות בני משפחת בן-יהודה.
סיפור אחד על עיתון אחד יבהיר יותר מכל במה מדובר: בסוף המאה ה-19 פרחה באירופה, כמו בארצות הברית, העיתונות העממית והפופולארית (עיתונות ה"פני"), זו שהשפיעה מאוד גם על בן יהודה ובנו. אחד מהעיתונים הללו היה השבועון "Tit bits", שהחל לצאת לאור ב-1881 בלונדון. המו"ל של העיתון ג'ורג' ניונס יזם שיטות שיווק מתוחכמות ואגרסיביות, ערך תחרויות מתחרויות שונות, אבל לשיאו הגיע כאשר ניהל קמפיין שיווקי מוזר ומצמרר, בו הבטיח כי חברת ביטוח אליה חבר תשלם 100 לי"ש לבני משפחתו של כל אדם שייהרג בתאונת רכבת ואשר על גופו, בעצם על גופתו, או אולי גם לצד גופתו, יימצא העיתון הנכון. איזה עיתון? Tit Bits כמובן.
המבצע הצליח: מספרים שעד תום המבצע נספרו כ-90 מקרי מוות כאלה, שגרפו לכיס בני משפחות ההרוגים - חובבי העיתון הנ"ל - 100 לי"ש עבור כל גופה עם עיתון נכון!
האם גם המו"ל הצליח במשימתו? מאוד. התפוצה עלתה מאוד והגיעה ל-500 אלף עותקים והעיתון הפך להיות אחד העיתונים העממיים הנפוצים באותם ימים בלונדון.
בתמונה המצורפת אפשר לראות בכותרת העליונה של העיתון את ההודעה:
Free railway accident insurance policy for 100£





* * *

הד חביב לסיפור זה מצאתי גם בעיתון העברי "היום", שבעצמו ניסה בחלק ממדוריו לחקות את הקלילות של העיתונים העמוניים הללו שיצאו באירופה (וגם בארצות הברית). עיתון "היום" הוא היומון העברי הראשון בתולדות העיתונות העברית (להבדיל מ"המגיד" שנחשב העיתון הראשון, אבל יצא כשבועון). הוא יצא לאור בסנט פטרסבורג בשנת 1886, במשך שנתיים, בעריכת יהודה לייב קנטור והיה הגורם המרכזי להפיכתם של שני העיתונים המרכזיים באותה תקופה – "הצפירה" ו"המליץ" משבועונים ליומונים. העיתון נחשב פורץ דרך. הוא היה העיתון העברי הראשון שעשה שימוש בסוכנויות ידיעות וגם היה הראשון שהעז לפרסם ידיעות שלא ברומו של עולם, אנקדוטות, שרובן הופיעו במדור "תערובות", שעורר ביקורת רבה בקרב העיתונאים ה"תרבותיים" דוגמת סוקולוב, עורך "הצפירה".
והנה באחד ממדורי התערובות של "היום" משנת 1886 מצאתי את סיפורו של העיתון הלונדוני עליו סיפרתי ברשומה זו. וכך כותב "היום":

"עד היכן כח המודעות מגיע! המו"ל את מכה"ע (מכתב העתים – משמע עיתון) הספרות "Fit-Bits" (הטעות בשם העיתון – במקור) בלונדון הדפיס זה לא כביר במכה"ע מודעה להגדיל מספר קוראיו ולהרבות עליו קופצים, ואלה הם דברי המודעה: המו"ל... מבטיח לתת מאה ל"ש לשאר הקרוב של כל איש ואיש אשר ימות בדרך מסעו על פני מסלת הברזל לרגלי האסון אשר יקרה את המסע, באופן אם בחיק המומת יימצא העלה (גיליון) האחרון ממכתב עתנו".

(וכדאי גם לקרוא את ה"תערובות" האחרות...)

אין תגובות: